פחד
אהובים ויקרים בבריאה,
כאן תמורה.
ראו אהוביי, בתקופה זו מגיעים לפתחי המוני בני אנוש המתעסקים רבות עם רגשות הפחד שלהם. נדמה כי הצטברה כעת מאסה של פחד, המבקשת להשתחרר כעת מעולמכם. כיוון שאתם הצינורות המוארים החיים כאן בעולם הדחוס שבמימד השלישי, וכיוון שגם לכם נותרה עוד מעט עבודה עם הפחדים אשר לכם, הרי שאתם אלה המוליכים החוצה, תרתי משמע, את הרגשות הללו מעצמכם ומעולמכם.
אין הכוונה כי בתום התהליך תפסיקו לחוות רגשות כאלה. הלוא כבר דובר רבות, על חשיבות הרגשות ועל המתנה שמהווים הם עבור בני האנוש. אף כבר הבהרתי, כי באמצעותכם, חווים אנו, שוכני שמיים, את קשת הרגשות הללו, המהווים את גרעין המהות של החיים בעולם זה שלכם, ומכיוון שכך, הינם לצורך ומבורכים כפליים.
ראו אהובים, כל עוד אוחזים ונצמדים אתם לרגשות הללו, או לחילופין, אינכם מתמירים אותם כראוי, הם אינם מצויים בתנועה. וכאשר אין תנועה ברגשות, שכמוהם כאנרגיה, הלוא כל החיים הופכים להיות מעין מוות קטן, כיוון שהאנרגיה מטיבעה הינה בתנועה מתמדת, וכך גם הרגשות. רגע אחד מרגישים אתם שמחה, וברגע הבא משתלטים עליכם הקושי והכאב. ואחרי זמן קצר חווים אתם אהבה, ולאחר מכן חווים אתם סבל. וכך הלאה וכך הלאה, כמעין קרוסלה, או ספיראלה, שאין לה סוף.
לעתים, הפחד מהפחד, גדול יותר מאשר הפחד עצמו. דומה הדבר למקרה בו מתבוננים בצל של דבר מה. לרוב, הצל הוא גדול יותר מאשר הדבר עצמו. אבל כאשר מעזים אתם להתבונן נכוחה אל המקום המפחיד בפנימיותכם, ההתבוננות עצמה בעיניים פקוחות, כבר משפיעה ומקטינה אותו, כיוון שזו טיבעה של כל התבוננות.
וגם, החוויה עצמה היא הרבה פחות מפחידה מאשר ההמתנה לה.
כמו הייתם מעדיפים לראות עצמכם "רוחניים" ו"מוארים" [המרכאות במקור] ונטולי פחד. מעדיפים הייתם לחיות כאילו דבר אינו חודר אליכם, כמו הייתם עטופים בשריון מגונן. כאילו דבר אינו נכנס פנימה ומשפיע על ליבכם ושלוותכם.
אולם יקירים, דבר זה אינו אפשרי.
כל המבקש לחיות על פני האדמה הזו, חייב להרגיש לעתים פחד. כי זה טבע העולם כאן, וזה טיבעה האנושי של התגלמות נשמתכם בגוף הפיזי. הפחד הוא שריד הישרדותי, וככזה הוא חלק מהמארג האנרגטי והגנטי, המרכיב את האנוש שהינכם.
ולכן מבקשת אנוכי מכם, אהובים, כי כאשר חווים אתם פחד, תעזו לקרב את הפחד אליכם. העזו לכאוב מהפחד. העזו להרגיש בעוצמה את כל העולה עימו בתודעתכם. וכאשר תהינו עוז להרגיש הכל בעוצמה, ללא משוא פנים וללא התחכמות, ללא הסברים רציונליים וללא מניפולציות אישיות, תעזו להיכנס לעומקו של הפחד, לחוות אותו בכל גופיכם: הפיזי, הרגשי, האתרי והמנטלי, וכבר בכך תראו הקלה. כי כבר כך יעלו בתודעתכם תובנות. וכבר בכך תעשו שינוי מהמקום הנוקשה שהייתם מצויים בו טרם העזתם לפקוח עיניכם הפנימיות, ובטרם העזתם לחוות לעומק את שעולה בקירבכם.
מבטיחה אני לכם כי הפחד מהכאב גדול מהכאב עצמו.
ולעת הזאת, מעניקה אנוכי ומטמיעה לכל הקורא מסר זה ומבקש זאת עבור עצמו, הטבעה אוהבת, שתסייע לכם להתמיר את הפחד, להתבונן בו מבעד לחרכי הכאב, ולחוות אותו בעוצמה, במקום לברוח ולנוס ממנו או לנסות להתעלם ולהעלים אותו מתודעתכם.
מטביעה אנוכי על כף יד שמאל אשר לכם, היא היד המקבלת, את הסימן האנרגטי של "אל מגור": מגן דוד בצבע זהוב חי ונוצץ. וכל אימת שמתמודדים אתם עם פחד שאין לאל ידכם הכוח הפנימי להתמירו, היזכרו או ראו בעיני הרוח שלכם את הסימן האנרגטי המוטבע, ושאבו ממנו כוח ועוצמה. הוא יגן עליכם ויזכיר לכם כי שמורים ומוגנים הינכם, וכי בסופו של דבר, הפחד הוא רק פחד 🙂 ועם המתנה וההבנה הללו, גשו לעשות העבודה הרגשית הנדרשת לצורך.
ברוכים הינכם,
ומבורכים אתם כולכם לבריאה.