כמה וכמה דברים.
בראש ובראשונה – המחסור באהבה.

כי זאת עליכם לדעת, ובטוחני שרובכם יודעים היטב.
החוסר באהבה, הוא המפריד בין שתי התמונות.
יש מי מכם שאולי יאמר: נכון, אין לי אהבה, אין לי זוגיות, אין לי שותף.ה לחיים.
יש אחרים שאולי יאמרו: אם היה לי ילד, ילד לו היה לי, והייתי אוהבת, נאהבת ואהובה.
יש אולי כאלה שיציינו את המחסור שחוו בילדותם מבית הוריהם, את חוסר ההזנה הרגשית, את הקושי במילוי צרכיהם הרכים כילדים.
ויש גם כאלה, ואני רואה אתכם שקוף וברור יקיריי, שיאמרו: לא. אני אוהב מאד את משפחתי וקרוביי. ואני אוהב מאד את עבודתי ואת עיסוקי, המפרנס אותי ברחבות. ואני אוהב, והכל בסדר.

אבל יקיריי,
הדבר המשותף לכולכם בנקודת הזמן הזו, הוא המחסור באהבה עצמית.
האהבה הנעלה מכולם, היא היא האהבה לעצמכם. היא היא האהבה האלוהית.

כולכם תדעו לצטט משפטים, שכולם עד האחרון שבהם הם חכמים ונבונים, וכולם אמת, והם שגורים בפיכם כמשפטי מפתח:
רק האהבה מביאה אהבה,
האהבה היא הכוח המרפא החזק ביקום,
האהבה מתחילה בתוכנו, ועוד ועוד
וכל המשפטים הללו, אמת הם.

אבל ראו נא, יקיריי, אין שום עזר וסיוע אמיתי עבורכם בציטוטי מנטרות, גם אם אמת הן.
אין שום תועלת בקריאת ספרים ומאמרים, מעודכנים ונפלאים ככל שיהיו.
ואין שום תוחלת בצפייה בסרטים, שהטכנולוגיה אשר לכם מלאה בהם.

כי מהי אהבה? על איזו אהבה מדברת אנוכי?
מדברת אני על תדר, על רטט, שהוא התמצית של האהבה האלוהית. שהוא המהות של האלוהים שבתוככם. כן, כן. כל אחד ואחת מכם, אלוהים בתוכו. וכל אחד ואחת מכם, מחובר לאלוהים. ולא משנה איך קוראים לאלוהים שלו, ומה המקום שנותנים אתם לו בחייכם.
90 יום מרגע שנוצר העובר ברחם אימו, נכנסת אליו נשמתו, עם כל השיעורים והלמידה וההתפתחות שבחרה הנשמה לעבור בחיים האלה.
ומהרגע שהעובר יוצא החוצה אל העולם, מרגיש הוא וחווה את הנטישה, את הקריעה מאלוהים, ושם מתחילה תחושת הבדידות הקיומית, ושם מתחילה חוויית הנפרדות, ובדיוק במקום הזה, האהבה האלוהית, שעד רגע זה היתה נוכחת במלואה, מובנת מאליה וממלאת כל תא ותא בגופו, מתחילה להיחוות במחסור, במשורה, בהתניה, בהיחבא, ולפרקים.

וכל השיעורים שלכם כולם, לא משנה מאין הגעתם, אלו גלגולי חיים עברתם, אלו נסיונות חוויתם, ואלו חיים יצרתם, כל השיעורים שלכם כולם, אם תעזו להביט ולהתבונן בהם ממעוף הציפור, ממקום מושבו של אלוהים, מתחילים ומסתיימים באהבה הזו.
או הייתי מדייקת, בחסרון האהבה.
כי זהו השיעור הקולקטיבי של כל בן אנוש באשר הוא.
להתחבר, לרצות, להבין בראשו אבל בעיקר בליבו, שכל מה שיעשה כדי להתפתח ולהתמיר, כל מה שיחליט למען היות חייו טובים ומאושרים, כל מה שיוציא לפועל בעולם החומר שלכם, הם כאין וכאפס, אם לא יפתח את ליבו, את מוחו, את גופו, את גופיו האנרגטיים, את תאי הגוף, את סלילי הדי.אנ.איי שלו, לאהבה האלוהית הזו, אשר בגוף החומר שלכם, מתממשת ומתגלמת בצורה של אהבה עצמית.

וכל זה קשה מאד ליישום לבן אנוש, אשר אחוז בפחדיו ובחוסר האונים שלו, אשר נצמד לדאגותיו, לתסכוליו, לכשלונותיו ולטרדותיו, אשר עמוס מחשבות מבלבלות, ואשר המציאות שלו מטלטלת וסוחפת אותו הנה ושוב, משל היה עלה נידף, המיטלטל בתוך נהר החיים הסוחף.

הדבר המרכזי שעליכם לעשות כדי לחבור לאהבה הזו, הוא לפתוח את הלב, ולראות עצמכם כפי שאלוהים רואה אתכם. כפי שאני רואה אתכם עכשיו וכל העת. לראות את נפשכם כשהיא חופשיה מכבלים של חינוך ותרבות, לראות את גרעין מהותכם כפי שהוא, בקבלה אין קץ, בהכלה ללא גבול, ובאהבה ללא תנאי. לחוות עצמכם באחדות עם האלוהות.

כי כאשר מצויים אתם באחדות עם האלוהות, ומבינים אתם ברטט, כי אתם ואלוהים מעולם לא נפרדתם, כי הוא שוכן בליבכם ומעולם לא נטש;
כאשר מצויים אתם באחדות עם האלוהות, אינכם יכולים להרגיש לבד, דחויים או נטושים;
כאשר מצויים אתם באחדות עם האלוהות, ומבינים בידיעה פנימית עמוקה שאין למעלה הימנה, כי אלוהים למעשה נמצא בתוככם, ומכאן שהוא בלתי נפרד מכם;
אזי יכולים אתם לחוות את האהבה הנצחית, הבלתי מתפשרת והלא מסוייגת שלו אליכם, ואז – את האהבה שלכם אל עצמכם.
אז, ורק אז, יכולים אתם להתחבר ליופייכם, לשלמותכם, למושלמותכם, לאושרכם.

ראו נא יקיריי, הגם שמעולם לא התגלמתי בחומר, עליכם להבין שרואה אני מאמציכם העילאיים להרגיש ולחוות תדרים אלה, אשר גיליתי לכם כאן. גם אם מעולם לא חוויתי קשיים ופחדים אלה בעצמי, כיוון שמצויה אני כל העת בתודעה הגבוהה הזו, בתדר הרוטט הזה, של אחדות מושלמת ואהבת אמת חד משמעית, לכל אשר נמצא וקיים, כמו גם לכל אשר איננו וחסר.

עליכם להבין, כי תיארתי לכם את גן העדן.
זו מהות גן העדן, אותו מכירים אתם מסיפורי הבריאה בספרי הקודש אשר לכם.
דהיינו, הידיעה הוודאית שאין למעלה ממנה, כי האהבה נוכחת וקיימת במלואה, בכל רגע ורגע.

כיון שבני אנוש אתם, המגולמים בבשר, במרחב ארץ המבורך שלכם, באיזור הבחירה המתחדש שלכם, אזי ברור כי אין ביכולתכם להרגיש ולחוות תדר זה בכל רגע ורגע מחייכם. כי אז הלוא תהיו כמלאכים…

לכן מובן, כי זוהי השאיפה.
זהו הרצון הנשמתי שלכם, מימי בראשית, מראשית הבריאה.
זהו מצע להתבוננות ולהתפתחות אינסופיים.
כל איש ואישה במסלול חייו, כל בן אנוש החי כאן, שומה עליו לשאוף לחיות ברטטים הללו, במשך כל נשימה מנשימות אפו, במהלך כל פעימה ופעימה מפעימות ליבו. כי זו מהות החיים המאושרים. כי זו תמצית האושר.

וכל אימת שאתם מרגישים כי מתרחקים אתם מרטט חיים חיוני ומבורך זה, דעו כי זהו מסע החיים. זהו המסלול האינסופי של כל נשמה, הכולל חיבור, ניתוק, חיבור מחדש, איבוד מחדש, איחוד מחדש וחוזר חלילה.
כי זה נתיב ההתמרה וההתפתחות האנושית.

וכל אימת שתרגישו כי מתרחקים אתם במסע חייכם מהאמת הזו, קיראו לי, ואבוא להזכירכם.
זו חייבת להיות הבחירה המודעת של נשמתכם.
קיראו לי מתוך כוונת אמת של ליבכם, ואתן בכם סימנים. פיקחו עיניים, פיתחו הלב והיווכחו.

ברוכים תהיו, ברוכים ומבורכים.